איזו התרגשות, כולם מתרוצצים ומתרגשים, אלה לא הדבורים בכוורת אלא אצלנו בבית.

התרגשות בכוורת הראשית

אני מרגיש כמו אבא שאמור לקבל את התינוק מבית החולים, הכוורות כבר מוכנות, צבועות, טבולות בשמן, מורכבות,

המאכילות שלמות ותקינות, סוכר קניתי בשפע, כי צריך להאכיל את הנחילים עד שתהיה פריחה יציבה שיהיה להם מהיכן לאסוף צוף

(וגם זו רק קומת המשפחה, עדיין לא עולים קומה לאיסוף הדבש).

הכנות סופיות

אז התחלתי להכין חלות : המסגרות מוסמרו אחת לשניה ואחרי מתיחת חוט האל-חלד יש להדביק את דפי הדונג לחוט.

דבוראים מתקדמים משתמשים בסוללה או שנאי – כיוון שאני רק בהתחלה, החלטתי להשתמש במצבר של הרכב,

וכך מצאתי את עצמי ביום שישי בבוקר מרים מכסה מנוע, שולחן עם קופסת דפי הדונג מצד אחד,

המסגרות עם החוטי פלדה מתוחים בצד השני ושני חוטי חשמל משתלשלים מהמצבר של הרכב

כל שכן שעבר, שאל אם אני צריך כבלים 🙂 נחמדים השכנים שלי….

ועכשיו כל מה שנותר זה לטלפן למגדל, שיתאם איתי את מועד אספקת הנחילים….

התקשרתי לאייל ממכוורת אופיר, רכשתי ממנו רק 4 נחילים כי מתוך הקומות מצאתי כי שתי קומות רקובות

וכך נותרתי עם 5 רצפות אך עם רק 4 זוגות של קומות.

אופיר אייל אדם נהדר,

שאלתי אותו איך הוא מציע לי להסיע את הנחילים לנקודת המרעה שלי והוא הציע שהוא יביא לי את הנחילים לנקודה שבחרתי – אמרתי כבר אנשים טובים באמצע הדרך ???

הנחילים פה