שיחה לפני שבת או חובב דבורים כמוך…

שיחה לפני שבת או חובב דבורים כמוך...

הבלוג https://bee-blog.co.il

שבוע שעבר קפצתי לקנות חבילה של  10 ק"ג סוכר להאכיל את הדבורים,

זה שלידי התעניין בכמות הסוכר שקניתי אז סיפרתי לו מה מטרת הסוכר.

הוא פתאום התגלה כמגדל לשעבר – וכך יצא ש20דק' של קניות הפכו לשעה….

כמה מילים טובות על הבלוג

וזה הזכיר לי חוב שהתחייבתי לפני כחודש לבחור נחמד בשם גיא ששלח לי הודעה…

וזה התחיל כך,

שניה לפני שבת אני מקבל את ההודעה הבאה:

עופר שלום.
תודה על התשובה לדעתי הבלוג שלך הוא הדבר הכי טוב שיש כרגע לפחות עבור חובבים כמוני.
אז בהצלחה לכולנו. וכמובן תקבל גם לייק בפיסבוק

שבוע טוב, גיא

אז הודתי לגיא וגם שאלתי אותו מהיכן הוא ומה הוא עושה בחייו ואיך הוא קשור לדבורים ???

גיא ענה לי,

גר בקיבוץ עין כרמל (במקור בן קיבוץ הזורע), כשהייתי ילד היו לי כ-12 כוורות היו אז דבורים סוריות הם היו בריאות וחזקות אבל הייתי נעקץ המון.
אח"כ הלכתי לצבא והפסקתי עם הדבורים. במשך הרבה שנים אשתי והילדים "חפרו  לי" להתחיל שוב ולפני שנה זה שוב תפס אותי
לצערי הילדים לא נדלקו כמוני אז כרגע רק אני ואשתי בעניין.

גיא

וואהו, מצאתי עוד מגדל לשעב והיום חובב שמגדל דבורים וקורא את הבלוג שלי….אז עניתי לו,

איזה כיף לשמוע, תודה.
אגב, באחד הפוסטים שלי אני מספר על צרעות שתוקפות את הכוורת שלי – במקורות נוספים שקראתי, הסתבר לי, שהדבורות הסוריות שהיו לך,
ידעו להגן על עצמן מפני הצירעה המזרחית. 
אך הדבורים מזן האיטלקי שכיום בארץ, אין להם את יצר התקיפה \ ההגנה המפותח שיש לדבורים הסוריות,
כך שהן אכן נינוחות ורגועות, אך באותו מטבע, לא תוקפות ולא מבריחות את הצרעות.

וגיא השיב לי,

כן אתה צודק בגדול הן היו קופצות על הדבור (צרעה מזרחית) עשרות ביחד ומחסלות אותו (וגם אותי לפעמים)
וכיום יש לכולנו דבורים שקטות ועדינות והצרעות המזרחיות טורפות בהם ללא רחם.
דרך אגב הן היו ממש עמידות למחלות (אקרית הוורואה לא הייתה אז לפחות בארץ),
בנוסף המדריך שלי הוא ישראל אברמוביץ מאלוני אבא, איש מקסים עם המון ידע, דור שני של דבוראים.

גיא

גיא ארז – נעים להכיר,

טוב, זה כבר היה המון מידע וממש שבת בפתח, נרגש כולי, ביקשתי מגיא לרשום סיכום קצר על עצמו ועל הדבורים ובכלל, מה שבא לו
וזה מה שהוא שלח לי:

שלום עופר.
אז כמו שדיברנו ……

שמי גיא ארז בן 53 מתגורר עם אשתי ו 4 ילדנו בקיבוץ עין כרמל.
חובב טבע נלהב הרבה שנים (חוטא גם באהבה לפיסיקה ומתמטיקה) מגדל חיות
מאז שזוכר את עצמי ומתעסק עם דבורים מכיתה ג בערך. עובד לפרנסתי כמנהל טכני במפעל הזרקת פלסטיק.
טוב זה התחיל… כשהייתי בכיתה ג' אמא שלי לימדה אז בכיתה ו' את נושא "הדבורה והפרח" וביקשתי מהורי כוורת ליד הבית
מאחר וזה נראה להם בקשה סבירה הורי דאגו לי לכוורת אחת. היו בה 5 חלות ודבורים סוריות עצבניות במיוחד.
זכור לי הבוקר הראשון כאשר התקרבתי לפתח הכוורת חטפתי מיד 8 עקיצות בעין "וכך החלה האהבה שלי לדבורים".
אז לפני כ- 40 שנה היו לי בתקופת השיא כ-18 כוורות, זכור לי שהדבורים היו בריאות מאוד וידעו להסתדר נהדר עם הצרעה המזרחית
(אקרית הוורואה לא הייתה אז בארץ) .

לפני כשנה חזרתי לעסוק עם דבורים (הרבה בזכות אשתי והילדים) 2 כוורות בחצר הבית .
פגשתי דבורה איטלקית שקטה ועדינה ולצערי רגישה מאוד למחלות, פגשתי גם את אקרית הוורואה (שלפעמים מוציאה לי את החשק לגדל דבורים).
אני מחזיק את הכוורות עם 2 קומות רוב השנה כאשר הקומה השניה מלאה דבש (אבל זה עבור הדבורים כי הן עבורי כמו חית מחמד)
אני רודה באביב את הקומה השלישית והרביעית (אם יש). המשפחות נראות גדולות וחזקות מאוד.
אני נעזר הרבה בבלוג שלך ומברך בחום על הבלוג הזה.
זה בערך בקצרה ועל קצה קצה המזלג….
בהצלחה לעופר ולכל שאר החובבים המגדלים
ובריאות לדבורים.
בברכה
גיא ארז

נ.ב.
מעביר לך קצת תמונות של הכוורת הראשונה
שנתנה השנה כ40 ק"ג דבש.

לגבי סוג הכוורות שבתמונה, זה יהי כבר בפוסט אחר 🙂

 

השאר תגובה