על עש הדונג כבר כתבתי בזמנו וניסיונות הטיפול שלי (חלקם בהצלחה) בהם.

עד לאחרונה (מספר שנים) אישרו להשתמש בפוספין, אך בעקבות תקלה אומללה של מדביר בירושליים, החומר נאסר לשימוש.

לפני הפוספין

למזלי ולשמחתי הייתי אצל דר' עזריה לופו והשאלה הזו עלתה, איך הגענו להשתמש בפוספין ומה הלאה ?

גופרית ותחמוצת הגופרית

אז כך (אמר עזריה) פעם, פעם, השתמשו בגופרית.

היו מניחים בצלוחית גושים של גופרית ושורפים אותה, הבעירה איטית משחררת גז שנקרא SO₂ תחמוצת הגופרית

הגז הרעיל פוגע בעש הדונג ולאחר פרק זמן הגז מתנדף ולא משאיר שאריות – אגב, משתמשים בגז זה כיום לדוגמה, בריסוס מטעי ענבים.

הבעיה שהיתה למגדלים שכשהם מבעירים גופרית בחדר אטום, המלא בדונג (הדליק בפני עצמו) גרם לדליקות ושריפת חדרי אחסון רבים

– עד שהחליטו להפסיק להשתמש בשיטה זו.

אטילן די-ברומיד

משם עברו לאטילן די-ברומיד ,אטילן הינו נוזל המוזגים לתוך צלוחית מעל הכוורות ובטמפרטורת החדר הנוזל הופך לגז המתפשט בחדר.

הגז רעיל מאוד, אך לא משאיר שאריות (למזון). השימוש בו פשוט ליישום, בקבוקון קטן בחדר מלא חלות דונג, פותחים

את הבקבוקון ומסתלקים מהחדר.

הגז הורג הכול, ביצים, זחלים, עש, הכול. בהתחלה מכרו את הנוזל במיכלי פח, אך התברר שלאחר עמידה ממושכת במיכל, הפח

היה נעכל והחומר היה נזול החוצה לכן עברו לבקבוקי זכוכית עבים. הבעיה, מחקרים על החומר והשפעתו, גילו כי החומר מסרטן

והחליטו כי גם עם חומר זה מפסיקים להשתמש.

אנטמולוג

עזריה באותה תקופה היה האנטימולוג של חיל הרפואה ואחד הנושאים שהוא עבד עליהם היה חיטוי השמיכות מחרקים לאחר שימוש

החיילים בתקופת המילואים. מבחינת צה"ל אי אפשר וגם לא כלכלי לאחר כול מחזור מילואים לכבס את כול השמיכות, אז עזריה וצוות חוקרים

איתו חיפשו פתרון לחיטוי שמיכות מחרקים שונים בגז (כינים, קרציות וכו') כחלק מהבדיקות הם חקרו ובחנו התנהלות חיטוי מחרקים

מעולמות תוכן אחרים, אחד מהם היה ממגורות חיטה.

ממגורה היא מבנה לאחסון חומרים בתפזורת ובמקרים מסוימים אף לנוזלים. ממגורות משמשות בעיקר בתחומי החקלאות והתעשייה.
ממגורות נבנות על פי רוב ממתכת או מבטון. הן בעלות צורות שונות, אך הצורה הנפוצה ביותר היא גלילים צרים וגבוהים. לממגורות
פתח מילוי עליון ופתח ריקון תחתון.
מקור: ויקיפדיה

כול החיטה שמגיעה מחו"ל נאגרת ונאספת בממגורות שליד הנמל בחיפה, עכשיו תאר לך שנכנס למאגר כזה מספר חידקוניות החיות

מהדגן ומתרבות בתוך הממגורה, זה כמו אש המכלה את כל המאגר חיטה, לכן חייבים לחטא ולטהר את המאגר כדי לוודא שלא יחיו בו

מזיקים כאלו או אחרים והשימוש שלהם בטיהור הממגורות היה בפוספין.

השימוש בפוספין

נותנים לפוספין להתפשט בתוך הממגורות וכשמוציאים את החיטה, הגז מתנדף ולא משאיר שרידים.

מכאן הדרך להשתמש בפוספין גם בטיהור חלות דבש מעש-הדונג היה קצרה. הרי שימוש בפוספין בטיהור חיטה שהוא מזון לבני-אדם אושר,

אז שימוש בפוספין לטיהור חלות דונג שבדרך-כלל אנו לא אוכלים אלא את הדבש – לא תהיי בעיה לאשר.

והכי חשוב, נוח לשימוש. הרעיון נשלח למשרד החקלאות – אגף להגנת הצומח, משם העבירו את הרעיון לאישור ובדיקות יישום

והפתרון נכנס לפרוטוקול הישום של מועצת הדבש. מאז (1975) ועד 2014 בו קרה האסון שבעקבותיו ביטלו את האישור לשימוש בחומר.

ומה הלאה ?

תחילה נבחן רעיון לשימוש בגז CO₂ דו-תחמוצת הפחמן הגז זול ונגיש, שיטת הטיפול פשוטה – שיחרור הגז בחדר אטום בחלקו העליון

הגז יורד למטה ודוחק את החמצן מהחדר (CO₂ כבד מהחמצן) , העש נחנק (לא מורעל פשוט נחנק) לאחר פרק זמן מוגדר מראש מאווררים

את החדר וניתן להמשיך ולעבוד בו.

הבעיה, מולקולות CO₂ בורחות החוצה דרך קירות והטיפול לא אפקטיבי, לכן צריך לבנות חדרים מיוחדים אטומים או מיכלי נירוסטה

עצומים או שקיות פלסטיק עבות במיוחד שבהם הגז לא יתנדף מבהירות ויפעל באפקטיביות, אפילו שקלו לבנות אוהלים מתנפחים

מפלסטיק לא חדיר עם גומיות אך בפועל הפתרון לא נקלט אצל המגדלים והרעיון כרגע ננטש.

רעיון נוסף שעלה במהלך בדיקות לחלופות הפוספין, הוא קירור. לאחרונה (2018) התפרסם על-ידי משרד החקלאות בארץ,

אפשרות לבחון פרוייקט לבניית חדרי קירור. מחקר שבוצע בארה"ב על עש הדונג גילה כי הוא אינו שורד בטמפרטורות

שמתחת לאפס (כולל זחלים וביצים), לפי טבלת המדדים המצורפת בסוף הפוסט*.

אומנם קירור הוא פתרון מצויין אך יקר. מצד אחד יש לבנות חדרים ענקיים ומבודדים, להקפיא את החלות ואז לאטום את החלות

עד לשימוש הבא, גם חלק מהחלות נשברות והאלסטיות שלהם נפגמת מעצם ההקפאה וההפשרה.

מצד שני, חדרי הקירור או שיטת הטיפול בקירור יכול לתת מענה פשוט ושאינו רעיל לטיפול בעש הדונג.

 

(הערה שלי) יש להקפיא את הקומות יחד עם החלות ולא רק את חלות הדבש, כי מניסיון עגום של שנה שעברה, לאחר הקפאת החלות

החזרתי את החלות לקומות, אטמתי ואיפסנתי במחסן. חלק מהקומות דגרו בהם זחלי העש אשר כילו וחיסלו את החלות שאופסנו

באותה קומה. לחילופין, להכניס את החלות שעברו הקפאה ללא הקומות, לשק ניילון עבה אטום ולאיפסון.

 

*להלן זמן הטיפול המינימלי להדברת כל הדרגות של עש הדונג בטיפול במקפיא:

טמפרטורה במ"צ זמן טיפול מינימלי בשעות

זמן טיפול בשעות	מעלות סצלזיוס
4.5	7-
3.0	13-
2.0	15-

באדיבות : ד"ר עזריה לופו