עשן דבורים

לפני מספר שבועות השכן שלי פנחס ברחי בא לצלם אותי בכוורת וכשעברתי על התמונות נתקלתי בתמונה הזו:

מַדֵּף – Smoker, קרדיט: פנחס ברחי

בעבר פרסמתי את מלון מונחים בגידול דבורים – מאת אברהם בן נריה, מתוך ספר "גידול דבורים" ושם כתוב:

מַדֵּף – Smoker

כלי המפיק עשן כדי להשקיט את הדבורים בעת הביקור.

מגדל דבורים, יודע כי במילה "משקיט" מסתתרת תובנה עמוקה יותר ורציתי לדעת מה אחרים יודעים,

אז פרסמתי פוסט בפייסבוק לפני מספר ימים עם השאלה :

למה משתמשים בעשן בטיפול עם דבורים

אז קיבלתי תשובות בעיקר שלחו לי בפרטי (אולי התביישו, אולי חשבו שזה לא נכון)

אז הנה התשובה כפי שאני הבנתי, חקרתי ומצאתי.

ההסבר המלומד שלי על דבורים ועשן

• הדבורות מריחות את העשן שמפיח הכוורן, נלחצות ומפחדות שהכוורת עולה באש (יש שריפה! יש שריפה!)
• אז כמו בני האדם, כך גם הדבורה, היא תנסה להציל את החשוב לה ביותר וזהו הדבש.
• הדבורה תמלא את הזפק שלה בדבש, כך שיספיק לה הצידה לימים הקרובים ותתכונן לברוח איתו למקום התיישבות חדש.
• הדבורה שהזפק שלה מלאה בדבש, בדיוק כמונו אחרי ארוחה טובה עם כרס מלאה, קשה לנו להתכופף.
• לכן הדבורה, שהעוקץ שלה נמצא בחלק האחורי של הגוף, קשה לה עם כל הדבש גם לעקוץ, היא כבדה ולא זריזה ועסוקה בעשן שסביבה.
• הכוורן, המגיע לטפל בדבורים, מוצא דבורים שעסוקות בלקיחת דבש וכך הן לא מתעסקות בו.

וזה בגדול ההסבר, מדוע הכוורנים או הדבוראים, משתמשים בעשן לפני תחילת הטיפול בכוורת.

עידכון

לאחר בחינה חוזרת על המידע לעיל ובבדיקה במספר ספרים שקיבלתי מחו"ל, התברר לי גם כי הפועלות "מדברות" בינן לבין עצמן גם בעזרת

הורמונים וריחות שהן מפיקות. אחד מהריחות שהן משתמשות בו, מסמן כ"פעמון אזעקה", בדיוק כמו עקיצת הדבורה.

בזמן עקיצה , העוקץ משחרר לאוויר ריח ומסמן לשאר הפועלות את מיקום העקיצה (מצייר מטרה ויאללה, שכל השאר יעקצו באותו מקום 😉 ),

באותו האופן הן פועלות כשהן חשות סכנה או פולש באוויר, הן משחררות ריח פירומון אשר מעדכן את שאר הפעולות בכוורת וגורם להן

להיות דרוכות וערניות.

בשימוש בעשן, העשן ממסך את ריח הפירומון המשתחרר מהדבורה ולמעשה מסווה או מנטרל את התקשורת בין הדבורות.

באופן זה, קשה להן לעדכן אחת את השניה כי ישנה סכנה באוויר וכול כולן מתרכזות באיוורור הכוורת מהעשן, באיסוף צוף

למקרה של שריפה אמיתית ולהשרדות עצמית.