מאיפה הגיעה החומצה הפורמית לטיפול בוורואה ?

שביל כניסה מלא ציוד לדבורים

בהמשך לפוסט הקודם על הראיון שלי עם דר' עזריה לופו,

שאלתי את דר' עזריה (שיקרא עזריה בפוסט) מהם הטיפולים האלטרנטיביים שהוא מציע לוורואה, אבל במקום תשובה קיבלתי

סיפור מעניין…

על החומצה פורמית

הודו, שנות השישים, חוקרים מגלים בתצפיות על ציפורים, כי הן מתחככות ומתפלשות בחול ליד קיני נמלים, בבדיקה גילו

כי הטפילים שהיו על הציפורים, נשרו ליד קני הנמלים. החוקרים עשו הסקת מסקנות פשוטה והבינו שיש להם טיפול מעניין נגד טפילים

או כמו שכתוב בוויקיפדיה :

עד שנות ה-60 החומצה הפורמית הייתה בעלת שימושים מעטים בלבד. כיום משתמשים בה כחומר אנטיבקטריאלי,

כחומר משמר במזון לחיות משק וכחומר הדברה כנגד סלמונלה וטפילים של דבורים….

וכך החלו להשתמש בחומצה הפורמית לטיפול נגד אקראית הוורואה;

שיטת הטיפול

החומצה כבדה מהאוויר, לכן הגבההת החומצה לחלק העליון שבכוורת, מתחת לגג, בצלוחית פטרי עם צמר-גפן ספוגה ב-25 מ"ל חומצה

תגרום לשקיעת הגז בתוך הכוורת, הדבורים שמנסות לנדף את הגז מהכוורת (בדיוק כמו שהן מאווררות את הכוורת מלאת עשן)

ינפנפו בכנפיהן והגז יסתובב בכוורת עד הפתח החוצה, בתהליך הגז מתערבב עם אוויר הכוורת ומטיב בטיפול בוורואה, אך זה לא הספיק,

שנות ה-80 המוקדמות

אירופה כבר מוכת וורואה, בארץ טפיל הוורואה רק הגיע והחל להתרבות, השימוש בחומצה פורמית כטיפול מוכר ויעיל היה גם

"מסובך" ליישום ולא יעיל למגדלים, ראשית, יש לחזור על הטיפול ולבקר את הכוורות בתכיפות גבוהה,

שנית, הסכנות בשימוש בחומר, סכנת שאיפה, הקושי בשינוע החומר בין הנקודות השונות, אידוי החומר בחום הארצהישראלי

גרמו לרבים לנסות ולחשוב על פתרון אחר וכך הגיע עזריה לפתרון הבא, בתקופת היותו עובד כדוקטורנט באונ' ת"א הגיע

חוקר מיגוסלביה והכיר למגדלי הדבורים את שיטת הטיפול של דפי עישון הטבולים באמיטרז.

שיטת הטיפול

יש לבקר כול 3 ימים למשך 24 ביקורים שהם זמן חתימת התא ועד בקיעת הזכר, כך שכל מחזור

הוולד בכוורת יזכה לטיפול אמיטרז – הטיפול לפי שיטת הטיפול היגוסלבית עזר חלקית, מצד אחד היתרונות בשינוע חומר

בנפחים קטנים יותר, אופן ההגשה פשוט יותר וכמובן הסכנה מנשימת אדי החומר פחתו, אך שוב, מחזור הטיפולים גרם

לחיסרון והיו אף מגדלים שהתלוננו שהם ביצעו טיפולים של 30 ואף 40 מחזורים, אך כיוון שלא כל המגדלים בסביבה טיפלו בוורואה,

הטפיל חזר גם לכוורות שלהם.

מתכונן לראיון עם דר' עזריה לופו

במרפסת מול הכוורות

הוורואה פשוט חזרה לכוורות

דיכאון פשט בין מגדלי הדבורים ואז עזריה עלה על רעיון פשוט וישים לביצוע – בתקופת החלפת המלכות, מבקרים את הכוורת פעמיים, בפעם הראשונה

כאשר לוכדים את המלכה הזקנה ובפעם השניה כאשר חוזרים לבדוק אם ישנה הטלה של המלכה החדשה.

מרגע שלוכדים את המלכה הזקנה ועד הטלת ביצים חדשות של המלכה הצעירה – עובר פרק זמן כך שכל הוולד שהיה חתום בכוורת כבר בקע,

ולמעשה אין וולד חתום בכוורת – ובפרק זמן זה טיפול בעישון ניירות ספוגות אמיטרז (בשעות הערב או הבוקר המוקדמות כשכל הפועלות עדיין בכוורת),

יפיל את כלל הוורואה לרצפת הכוורת ולמעשה בטיפול אחד, אמורים לחסל את כל הוורואה שבכוורת.

עד שהגיעו מקלות האמיטרז

הרעיון של עזריה נראה כי יתפוס ויחליף שיטות טיפול אחרות אך אז הגיעו מקלות האמיטרז….

שיטת הטיפול

טבילת דיקטים דקים וספיגתם בחומר האמיטרז, מאפשר טיפול רציף ופשוט למגדל, מה שגרם לנטישת כל שיטת טיפול קודמת

והפיכת מקלות הארמיטז "למלכה השולטת" בטיפול בוורואה ל-30 שנה הקרובות….

 

"וואהו, סיפור מדהים ומה עם עש הדונג, איך אתה מציע לטפל בו ?"

– זה כבר לפוסט הבא –

 

השאר תגובה