מאכילה

מה עדיף ?

מאכילה עליונה, מאכילת צד, מאכילה חיצונית

ארץ ישראל, ארץ זבת חלב ודבש.

פרחים סביב השנה, פרדסים, אקליפטוסים, כותנה, חמניות, גינות ואפילו קוצים – כל אלה מקורות צוף מצויינים לדבורים.

אך ישנם חודשים בשנה שהטבע נמצא בצימצומים והדבורות בתקופת יובש.

כאשר אנחנו לוקחים לדבורים את הדבש, אנחנו חייבים להשאיר להם גם מספר חלות לצריכה עצמית,

מי שלא עושה כך או מי שהשאיר אך לא מספיק – גורם להרעבה בכוורת ולבסוף לתמותת המשפחה ולכן יש להאכיל את הדבורים.

תקופות האכלה בשנה

ישנם אסכולות שונות לתקופת האכלה ולסיבות האכלה,

ישנם כאלה שמאכילים שבועיים לפני שהאביב מתחיל, כדי לשטות במלכה להטיל המון ביצים ולחזק את הכוורת לקראת עונת האביב.

ישנם כאלה שמאכילים בסתיו לקראת החורף, כדי למלא מצבורים לדבורים לאורח החורף.

ישנם כאלה שמאכילים רק נחילים ולא משפחות או לחיזוק במקרה של טראומה בכוורת.

וישנם כאלה שגם וגם או בכלל לא או לפעמים – אבל חשוב לזכור, בתקופת אגירת הדבש לא מאכילים.

מה ההבדל בין המאכילות השונות ?

ישנם 3 מאכילות עיקריות לשימוש מגדל הדבורים:

  1. מאכילה חיצונית.
  2. מאכילה עליונה.
  3. מאכילה פנימית.

מאכילה חיצונית

יתרונות – אין הפרעה לדבורים ולכוורת, ניתן בכל רגע לראות את קצב צריכה מי הסוכר של כל כוורת,
מאכילה תקועה \ סתומה \ לא תקינה מזהים מיד ואפשר לטפל בלי כל בעיה, זולה (רק המתקן וקלה לתיפעול)

חסרונות – בעלי חיים יכולים להיתקל במאכילה או להיתקל בה ולהפיל אותה. נזילה מהמאכילה החיצונית
יכול להזמין דבורות מכוורות אחרות ומשם להתפתח לשוד, כמות המאכילה מוגבלת.

מאכילה עליונה

יתרונות – אישית לכל כוורת, לא יכולים לשדוד את מי הסוכר, לא תופס חלל בכוורת, ניתן לטפל במאכילה
בלי לפתוח את הכוורת בחלק הפנימי ולהפריע למשפחה, המאכילה יכולה להכיל 7-9 ליטר מי-סוכר כמות גדולה
שיכולה להספיק למשפחה לתקופה ממושכת וכשהמאכילה ריקה היא יכולה לשמש כיחידת בידוד נוספת לכוורת מתחת לגג.

חסרונות – בזמן האכלה לא ניתן לטפל במשפחה, סיכוי לטביעה של דבורות, המאכילה יכולה להתעפש,
עלות המאכילה באופן יחסי גבוה משאר הפתרונות.

מאכילה פנימית

יתרונות – בתקופות צוננות המאכילה לא תגרום לקירור הכוורת, ניתן לטפל בכוורת גם בזמן שהמאכילה
מלאה במי-סוכר, ניתן לפתוח את המכסה בלי חשש שמי הסוכר ישפכו, עשויה מפלסטיק קשיח או עץ, קל
למלא ולא תופסת מקום רב באחסון, אישית לכוורת ואין חשש לשוד מכוורות אחרות, מאכילות הפלסטיק אטומות ואין חשש לנזילות.

חסרונות – רק מאכילות עם "סולם" לדבורים יבצעו את העבודה אחרת הדבורות יטבעו, תופסת נפח של חלה-שתי
חלות בתוך הקומה, כמות מי הסוכר קטנה מכמות מאכילה עליונה, יש לפתוח את הכוורת כדי לאמוד את מצב מי-הסוכר במאכילה.

 

אז מה לבחור ?

נסיתי את שלושתן, לכל אחת יתרונות וחסרונות, המאכילה החיצונית (בקבוק 1.5 ליטר) טיפטף בקצב גבוה ודבורים
פשוט שדדו את הכוורת, לאחר שנגמר מי-הסוכר בבקבוק.

במאכילה העליונה טבעו לי דבורים, למרות ששמתי זרדים, מצופים ומה לא….אגב, ראיתי אצל מגדל שהוא מכסה את פתח
המאכילה כך שהדבורות לא יכולות להגיע למרכז המאכילה והוא ממקם את שיפוע הכוורת כך שמי הסוכר תמיד נוטים לפתח .

ולא התחברתי למאכילה הפנימית – לא יודע, לא התחברתי.

מה אני עושה היום ?

בחורף אני מחזיר חלות דבש שהוצאתי בתקופת האגירה. בקיץ אני משתמש במאכילה עליונה עם כמות מינימאלית של מי-סוכר
או שאריות דונג ודבש מרדיות קודמות.

 

אשמח לשמוע במה אתם משתמשים?

מתי ?

ואולי יש לכם פטנט שלא חשבתי עליו……

השאר תגובה