טיפול עם מקלות וורואה

קיבלתי מאורי שני מקלות לטיפול באקרית הוורואה עבור כל כוורת, מקלות טיפול שהוא קיבל מאופיר אייל.
אז, ביקרתי את הכוורות ומיקמתי את מקלות הווארואה בין החלות.
הטיפול בווארואה אורך כשישה שבועות ובתקופת הרגיעה של הקיץ דווקא התאים לי, אך דבר אחד שכח לציין בפני אורי.

אגירת דבש

בדרך-כלל בתקופת הטיפול בווארואה בכוורות, שהיא תקופת הקיץ, הדבורים לא אוספות צוף,
חם ולח בחוץ ואין כוח למשפחה לאסוף צוף, במיוחד כשרוב הזמן הן עסוקות בלצנן ולקרר את פנים הכוורת.

מכאן, שאין טעם להחזיק חלות ריקות שגם כך אין בהם צוף מחשש לשוד או להטלה מפוזרת של מלכת-האם ולטרטור הדבורות שלא לצורך…

רק שאני לא ידעתי את כל זה והחזרתי את הקומות השניות מיד לאחר הרדייה לכוורות,
כדי שהדבורים ינקו את שאריות הדבש שנותר בכל חלה וחלה – וכך מצאתי את עצמי מבקר את הכוורות עם הבן שלי,
להוציא את החלות מהקומה השניה ולקחת אותם לאיפסון במחסן.

הפתעה, הפתעה, הפתעה….

שמחתי לגלות כי שתי כוורות מתוך שלוש הכוורות הפעילות אצלי, מלאות בצוף ודבש וממש ניתן בזמן הקרוב לבצע רדייה נוספת.

דילמה, לא ידעתי מה לעשות –

• להכניס פורטר (שער חד-כיווני) שיוריד את הדבורים מטה ולקחת את קומת החלות לאיפסון ?
• והאם אפסון במחסן אצלי יספיק או שעלי לאפסן בקירור כדי שעש הדונג לא יתקוף את החלות ?
  

  מחלות ומזיקים – שרותים ויטרינריים

• ואולי לקנות פוספין המונע ואף קוטל את עש הדונג ? (סעיף 4.4.2 לפי הנחיות השירותים הויטרינריים ורק למחזיק רישיון)

הדבורים ואני, פרשת דרכים

בקיצור, אובד עצות התקשרתי תחילה לאופיר.

מקלות לטיפול הווארואה שלו, הניסיון שלו, הקרבה הפיסית שלו אלי – סיפרתי לו על המצב ועל הדילמה ושאלתי אותו מה לדעתו עלי לעשות ?

אופיר הרגיע אותי ואמר לי כי שהדבש תקין וניתן להשתמש בו לצריכה עצמית, אומנם הוא כמשווק מורשה אסור לו למכור דבש הנאגר במהלך תקופת הטיפול בווארואה.
אך אני יכול לצריכה עצמית להשתמש בדבש שלי בלי כל בעיה, הוא הסביר לי שפעם הטיפול בווארואה כלל שימוש בחומר זרחני שחשוד כמסוכן לבריאות ומאז ההנחיה נשארה.

לא היה לי נוח עם התשובה ובכלל לא חיפשתי לרדות עוד מספר קילוגרמים של דבש רציתי לפצל את הכוורות בהזדמנות הראשונה.
אז התקשרתי ליניב,
סיפרתי לו על המצב ורציתי לשמוע מה הוא חושב, יניב שמח שהתקשרתי (לא דיברנו כבר שבועיים) והסביר לי את הגישה של מגדל גדול (לדוגמה אופיר) לבין מגדל חובבן כמוני.

מגדל מקצועי, מגדל חובבן

מגדל גדול, אין לו הזמן או היכולת לתת טיפול פרטני לכל כוורת וכוורת – ולכן הפתרון המיידי הוא לאפסן את החלות (המלאות והריקות) במחסן,
לתת להם טיפול מונע של פוספין נגד עש הדונג ולחכות לבוא הסתיו.

מגדל חובבן כמוני, שכמות הכוורות שלו קטנה, יכול לפעול במספר מישורים:

1. לאפסן את החלות בפוספין כפי שכל מגדל דבורים גדול עושה בתקופה זו (עם או בלי דבש).
2. להוציא את החלות הריקות מדבש מהכוורת ולצמצם את נפח התנועה של הדבורים לקומת המשפחה בלבד.
3. להשאיר את החלות המלאות בדבש בכוורת.

במיוחד אם מתקיימת אגירה פעילה אפשר לתת לדבורים לעשות את מה שהטבע מורה להם לעשות לאגור דבש לקראת החורף.

עם הגעת הסתיו, המלכה תחזור להטיל ביצים ולהכין את המשפחה לחורף ולהשתמש בדבש שהן אגרו לטובתן (או במקרה שלי אוגרות ממש עכשיו).

כך, בסיום השיחה שלי עם יניב, החלטתי לפי עצתו להשאיר את הכוורות כפי שהן.
לבקר אותם אחת לשבועיים, לוודא שאין פגיעה בכוורות, אין חדירה של עש-הדונג, אין החלשות של המשפחה

– ופשוט לתת להם לאגור ולשמור כוח עד בוא הסתיו, אז אנסה לפצל את הכוורות ולהפוך את שתי הכוורות החזקות שלי לשתי משפחות חדשות.

מקור: חוברת עבודה שרותים וטרינריים, משרד החקלאות