שיכר מדבש דבורים – תמד יין דבש

לפני זמן מה נחשפתי למספר קבוצות בפייסבוק המכינים שיכר מדבש, מה שנקרא יין תמד בעברית.
תמד שיכר – יין דבש
מצא חן-בעיני הרעיון והתחלתי לברר בקבוצות שאני חבר בהם, מי מכין ומה הוא חושב על זה,
ענה לי בועז בן זאב – מדבורת התבור כי הוא מכין, הכין ונהנה.
אז קבעתי איתו ביקור טעימות ובנתיים שישלח מתכון.
אבל לפני הכול שיתן לי את הסיפור שלו….
המפגש הראשון שלי עם הדבורה
אז בלי להכביר במילים, בועז:
אני לא זוכר בדיוק מתי הייתה הפעם הראשונה שסבי ואבי הרשו לי לבוא איתם לכוורות בשדה, זה היה מזמן והייתי ילד.
אני כן זוכר דברים אחרים למשל, אני זוכר את המשאית "הנומג" הכחולה שנסענו בה שלושתנו באותו ספסל מקדימה,
אני זוכר איך זה לגרד עם יד דביקה את הפנים אחרי שאתה נעקץ ואני זוכר שהרשו לי לנקות מסגרות עם מבער והדונג הרותח טפטף לי על הרגל.
היום כשאני חושב על איך זה לגדול בן של… ונכד של דבוראים, נראה לי שלא הבנתי מספיק את הזכות שנפלה בחלקי.
כדבוראי היום אני מנסה "ללמד" את הבנים שלי דבוראות, אני מנסה להעביר להם את הידע באופן מסודר.
אולי זה כי יש לי תחושה שאני צריך להספיק יותר בפחות זמן (אני הייתי שוליה שנים רבות והיו ימים על גבי ימים שלא "לימדו אותי" פשוט עבדתי)
והיום יש לילדים שלי פחות זמן "סתם לעבוד" איתי.
מעניין מה באמת החוויה שהם יזכרו?
אחד הדברים שאני מנסה להנחיל לבני היא ההבנה שדבוראים מתמחים בדבורים ולא רק בדבורת הדבש.
אני משתדל להרחיב את הידע שלי בהיסטוריה של הדבוראות, בביולוגיה של דבורי בר שונות וגם בדברים כגון בישול בדבש וכו'….
במסגרת זו במהלך סיור מקצועי שערכתי תוך כדי כנס מקצועי בצ'כיה נפגשתי עם מנהל מכון מחקר על דבורים שמממן את כל המחקרים של המכון בעזרת מפעל לייצור שיכר דבש.
ממנו למדתי על ה-Mead והתחלתי להשתעשע עם הרעיון לייצר שיכר דבש כאן בארץ.
מצד אחד זה קל מאוד מצד שני קל לקלקל , אך אם עובדים נכון (עם סבלנות!!!) מגיעים לתוצאות מצוינות.
להל"ן ההסבר, בהצלחה. . . תהנו
חומרים נדרשים להכנת תמד
- שני מיכלי תסיסה בנפח 5 ליטר
- משפך
- צינון פלסטיק (סיפון להעברת נוזלים ממיכל למיכל)
- כף וקערה לערבוב
- פקק אטום למיכל התסיסה ופקק עם קדח מתאים לחיבור הנשם, נשם לשחרור פחמן דו חמצני
- שקית אחת של שמרים ליין (בערך כף) אם אין ניתן להשתמש בשמרים ללחם
- 1 קג' דבש דבורת התבור
- 3 ליטר מים מינרלים או מים שעברו פילטר
- 20-30 צימוקים שחורים
- תפוז
- סיר גדול
- מד חום לבישול
- חומר חיטוי (לדוגמה אבקת כלור)
אופן הכנת שיכר דבש
- דבר ראשון וחשוב ביותר הוא חיטוי כל הכלים שבאים במגע עם תמיסת השיכר. הסיבה פשוטה ביותר,
השיכר נוצר מתסיסה של התערובת ע"י השמרים שאנו נוסיף מכיוון שהתערובת היא קרקע נפלאה להתפתחות השמרים.
הבעיה היא שזו גם קרקע נפלאה גם להתפתחות בקטריות פטריות ושמרים אחרים אותם אנו איננו רוצים.
לכן החיטוי הוא קריטי. חשוב לרכוש חומר חיטוי מתאים למיכלי מזון ולפעול רק לפי ההנחיות. - הכניסו 2 ליטר מים ו-1 קג' דבש לסיר וחממו על אש נמוכה תוך ערבוב לטמפרטורה של C°60 למשך 20 דק'.
- במקביל הכניסו לקערת הערבוב את שקית השמרים (כף שמרים) עם חצי כוס מים וערבבו קלות, זאת על מנת "להעיר" את השמרים.
אפשרו לשמרים לעמוד בטמפרטורת חדר ללא הפרעה כ- 15 דק'. - אפשרו לתערובת שבסיר להתקרר לטמפרטורת החדר (אם ברצונכם לזרז את התהליך ניתן להניח את הסיר בכיור מלא במי ברז),
את הקצף שנוצר על פני התערובת הסירו בעדינות עם כף.
שלב א'
- בעזרת המשפך, שיפכו את התערובת מהסיר לתוך אחד ממיכלי התסיסה. (איור מצורף בסוף הדף) הוסיפו את השמרים (רק לתערובת שצוננה),
את הצימוקים והתפוז חתוך לפלחים (הצימוקים והתפוז מוסיפים מעט טעם אך הם בעיקר חשובים כמזון לשמרים ולצורך איזון ה- PH במהלך התסיסה).- סגרו את מיכל התסיסה עם הפקק האטום ונערו את התכולה קלות כך שהשמרים יתערבבו בתערובת.
לאחר מכן הסירו את הפקק האטום ומזגו את שארית המים.
- סגרו את מיכל התסיסה עם הפקק האטום ונערו את התכולה קלות כך שהשמרים יתערבבו בתערובת.
שלב ב'
- מלאו את חציו של הנשם במים והתקינו אותו על הפקק המתאים על מיכל התסיסה.
תוך מספר שעות יתחילו לבעבע בועות של פחמן דו חמצני דרך הנשם (זו היא תחילתה של התסיסה).
לאחר יום או יומיים הבועות יבעבעו באופן נמרץ ביותר. המיכל ייראה בדומה לאיור שלב א' חשוב שהנוזל לא יגיע עד למעלה כדי שלא לסתום את הנשם.- אכסנו את מיכל התסיסה במצב זה במקום מוצל וקריר חודש (30 יום).
שלב ג'
- לאחר 30 יום העבירו בעזרת צינור הסיפון (כדאי לחטא שוב) רק את הנוזלים ממיכל התסיסה המלא למיכל החדש.
כל המוצקים והמשקעים צריכים להישאר במיכל התסיסה הראשון (אל תהיו חמדנים 🙄 ותנסו לשאוב כל מל' של נוזל
כי אם תתקרבו מידי למשקעים הם יישאבו למיכל החדש והשיכר יהיה עכור).- התקינו את הנשם על גבי מיכל התסיסה החדש (מלאו בו מים לפי הצורך) והניחו לו לשיכר להתיישן 6-9 חודשים.
שלב ד'
- לאחר התקופה הרצויה ולאחר שכבר לא מבעבעות בועות בנשם ניתן לבקבק את השיכר ולשתות לחיים.